הסיפור של ארז
אני אדם של אנשים.
במשך כ-30 שנה הייתי מורה ומנהל הדרכה – מלווה תהליכים אישיים ומקצועיים, ופוגש אנשים בתקופות בהן החיים דורשים מהם לבחור, לדייק ולהשתנות.
אני אבא לשלושה ילדים – רון, בר ורז. זו הזהות הכי עמוקה שלי.
ב – 7.10.2023 החיים שלי התרסקו.
איבדתי את רון, ביתי הבכורה – סרן בחיל האוויר, שלושה חודשים לפני השחרור מצה"ל. רונצ'י שלי נרצחה במסיבת הנובה.
ברגע אחד המציאות שלי נשברה. חיי השתנו מקצה לקצה.
מצאתי את עצמי במקום הנמוך ביותר, בתוך מצב שלא בוחרים בו – ושלא ברור איך יוצאים ממנו.
דווקא שם, מתוך חוסר ברירה, קרה משהו שלא עברתי בעבר – נוצר מפגש ישיר של 1 על 1 ביני לבין עצמי. בלי רעשי רקע, בלי מסכות, כשאין שום מקום שאליו ניתן לברוח – רק אני מול עצמי, בצורה הכנה והחשופה ביותר שחוויתי.
מתוך השהות במקום הזה התחילו להתגבש אצלי תובנות, שהמרכזית שבהן פשוטה – ויחד עם זאת לא מובנת מאליה: כדי לצאת ממשבר, צריך אופטימיות.
אבל איך מוצאים אופטימיות אחרי שאיבדת את היקר מכל?
חיפשתי אותה כבסיס להישרדות – כצעד ראשון הכרחי ל -"בחירה בחיים".
ואז, בהדרגה, התחילה להופיע מחשבה ראשונית – אור קטן.
עלה בי משהו מאוד ברור: לרון היו ערכים אישיים וחברתיים יוצאי דופן: קבלת האחר, תקשורת נקייה ולא שיפוטית, ערבות הדדית, רגישות, ואנושיות – היכולת לראות אדם כפי שהוא. באמת.
אלה לא היו רק מילים – עבור רון, זו הייתה דרך חיים. ה – D.N.A שלה.
מתוך המחשבה הזו הבנתי משהו נוסף: רון השאירה לי צוואה.
לא צוואה כתובה – צוואה ערכית.
ושם, בדיוק שם, נדלק האור הראשון – התחלה של אופטימיות.
ככל שהעמקתי בערכיה של רון, הבנתי עד כמה הם חשובים – לא רק עבורי, אלא עבור כל אחד מאיתנו.
אלה ערכים שיש בהם כוח עצום – לחבר בין אנשים, להשפיע מבפנים, וליצור שינוי.
שם, בתובנה הזו, הילת האור החלה לגדול, ואיתה הלכה והתגבשה לה בחירתי בחיים.
הבנתי שדרך גיבוש הערכים של רון והפצתם – אוכל ליצור משמעות.
מהמקום הזה נולדה ההרצאה הראשונה שלי:
"הבא לאוהבך, השכם לאוהבו – צוואתה של רון".
העבודה על ההרצאה, והמפגשים עם האנשים שצפו בה, התחילו לחזק את האופטימיות שנוצרה אצלי.
הבנתי שאופטימיות היא הדלק של החיים.
ובמקום שבו הכול נעצר – מצאתי דרך להחזיר תנועה.
מתוך התהליך הזה המשכתי לזקק תובנות על משברים, על שינוי, ועל הכוחות שיש לנו כבני אדם – גם במצבים המורכבים ביותר שהחיים מזמנים לנו.
בהדרגה, דייקתי את התובנות האלה וגיבשתי אותן לכדי מודלים, לכלים יישומיים – ולהרצאות נוספות העוסקות בהתפתחות אישית, בחוסן, במודעות חברתית, וביכולת ליצור שינויים משמעותיים.
כך, אחרי קריירה של שלושה עשורים בהוראה ובניהול הדרכה, יצאתי לדרך חדשה. מתוך טרגדיית חיי – אובדנה של רון – ביצעתי את השינוי המשמעותי בחיי.
במהותי החדשה, אני עומד מול אנשים ומשתף בסיפור שלי – בכנות מלאה וללא פילטרים.
זה שיתוף אישי מאוד, קרוב וחושפני – כזה שמאפשר לאנשים לפגוש את עצמם – ולהתחיל תהליך.
זהו סיפור אמיתי על אדם שאיבד הכול – ועל הדרך לבנות משמעות מחדש.
אבל זה לא רק סיפור – אני מביא איתי תובנות, כלים ומודלים שגיבשתי לאורך הדרך, והפכו למצפן חיי.
כדי שכל אדם שפוגש מורכבות, משבר או קושי – גדולים וקשים ככל שיהיו – יוכל למצוא בתוכו את האור, את האופטימיות ואת הדרך להתמודד, להתחזק – את הדרך ליצור שינוי.
זו משימת חיי. זו מהותי.
ההרצאות מתאימות לכל קהל / ארגון המבקש לעצור לרגע בתוך המציאות היומיומית, וליצור מפגש שיש בו עומק, משמעות וכיוון להמשך.
קהלים בוגרים
חברות פרטיות וארגונים, גופים חברתיים וממשלתיים, מוסדות חינוך, יחידות צה״ל, קהילות, ומפגשים חברתיים מצומצמים (חוגי בית).
קהלים צעירים
תלמידי תיכון, תנועות נוער, מוסדות להשכלה גבוהה, ותוכניות חינוך והדרכה א־פורמליות.